גמול בגין עבודהה ביום העצמאות

סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח – 1948(*) (להלן: "הפקודה") מחיל את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי מנוחה שבועית, גם על מועדי ישראל, כפי שנקבעו בפקודה. כלומר, גם לגבי העסקת עובד במועדי ישראל נדרש היתר משר התעשייה, המסחר והתעסוקה (שר הכלכלה כיום), וכן עבודה במועדים אלה תזכה את העובד בתשלום של 150% לפחות מהשכר.

עם זאת, מועדי ישראל כפי שנקבעו בפקודה, הינם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. דהיינו, יום העצמאות לא מנוי ברשימת מועדי ישראל. יום העצמאות, נחשב כחג המדינה מכוח סעיף 1(א) לחוק יום העצמאות, התש"ט-1949,(*) ולא מכוח הפקודה. בחוק זה נקבע, כי יום העצמאות יהיה יום שבתון.

בהתאם לחוזר משרד התמ"ת (משרד הכלכלה כיום) מאפריל 2012, עובד, שנאלץ לעבוד ביום העצמאות (המתחיל בחצות הלילה ומסתיים בחצות), במקום עבודה הכלול ברשימת מקומות העבודה שמפרסם ראש הממשלה, שיש להפעילם גם ביום העצמאות, זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג, ובנוסף יום חופשה חלופי (200%). עם זאת יודגש, כי רשימת מקומות עבודה כאמור, טרם פורסמה.

עוד נקבע בחוזר זה, כי המעסיק אינו רשאי לכפות על עובדו לעבוד במקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם ביום העצמאות.

יצוין, כי בע"ע 300360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ(*) נקבע, שאם העובד עובד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, הוא יהיה זכאי לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים (כלומר תוספת של 150% לשכרו).

אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.